קברות הל"ה – מהרי חברון להר בירושלים שוקי שריר מבוא:בצידו הדרומי של בית העלמין האזורי גוש עציון־אפרת, במרחק כ־100 מטר ממנו ובאותו מפלס קרקע, זוהה לאורך השנים בית העלמין של כפר עציון, שפעל במקום בין השנים תש"ה–תש"י (1944–1949). בסוף תקופת פעילותו היו טמונים בו 56 חללים, רובם המוחלט נפלו בקרבות ובהתקפות ערבים במלחמת הקוממיות, ערב […]
"הדמות האידיאלית של מפקד עברי": מפקדי גוש עציון בתש"ח – דני מס ומשה (מֹוש) זילברשמידט. יוחנן בן יעקב מבוא:בששת חודשי המערכה על גוש עציון בתש"ח חברו בו יחדיו מתיישבים – חברי הקיבוצים, ואנשי יחידות התגבורת שנשלחו בידי ההגנה. הפיקוד על גוש עציון מטעם ההגנה חייב שילוב יסודות צבאיים־ביטחוניים עם יסודות התיישבותיים־חלוציים. הפיקוד הציף אתגרים ייחודיים, […]
שימוש ראשון בפניני מערות במחקר ארכיאולוגי:העדות מנקבת עין ג'וויזה עזריאל יחזקאל, יואב וקנין, שלומית קופר־פרומקין,אורי ריב, רון שער, יובל גדות, עמוס פרומקין מבוא:פניני מערות (cave pearls), מונח שנטבע על ידי דוקינס (Dawkins 1874), הוא שם כללי למשקע מערות המנותק מרצפת המערה, קירותיה או התקרה שלה, והמתגבש סביב גלעין ברצף של למינות קונצנטריות (Hill 1976). בעבר […]
רזה דקרתה – סוד הקריה מעין גדי:פרשנות חדשה לאור ספרות חז"ל אלרון זבטני מבוא:בית הכנסת בעין גדי התגלה בשנת תשכ״ו (1966) בידי עובדי קיבוץ עין גדי. הוא נחפר בין השנים תש״ל–תשל״ב (1970–1972) בידי דן בר"ג מהאוניברסיטה העברית ויוסף פורת ממחלקת העתיקות, גלגולה הקודם של רשות העתיקות (בר"ג ופורת תש״ל). המבנה הוא ממצא חשוב בחקר החיים […]
ביוגרפיה של משלחת החפירות הראשונהלתל לכיש: 1983-1932 יוסף גרפינקל הקדמה:מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה לקורא העברי את סיפורה של משלחת החפירות הראשונה לתל לכיש, הנמצא בשפלת יהודה, סמוך למושב לכיש המודרני. מצד אחד מדובר באחד האתרים המרכזיים לתולדות ארץ ישראל בתקופת הברונזה, בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית. מצד שני מדובר באחת המשלחות החשובות והמשפיעות ביותר […]
מדיניות ממשלת ישראל כלפי חגיגות'יום ירושלים' הראשון בשנת 1968 ד"ר נדב פרנקל מבוא:לטקסים ולאירועים בעלי סממנים לאומיים מובהקים יש תפקיד חשוב ביצירתה, בשימורה ובעיצובה של הזהות הלאומית והפוליטית (זלצר 2006: 5; דון יחיא 1984). בשנים שלאחר מלחמת העצמאות פעלו מנהיגי מדינת ישראל כדי לקבוע חגים לאומיים שיתפקדו כ'פולחני מדינה', כהגדרתו של מעוז עזריהו, ולמסד אותם, […]
מדיניות ממשלת ישראל כלפי חגיגות'יום ירושלים' הראשון בשנת 1968 ד"ר נדב פרנקל מבוא:לטקסים ולאירועים בעלי סממנים לאומיים מובהקים יש תפקיד חשוב ביצירתה, בשימורה ובעיצובה של הזהות הלאומית והפוליטית (זלצר 2006: 5; דון יחיא 1984). בשנים שלאחר מלחמת העצמאות פעלו מנהיגי מדינת ישראל כדי לקבוע חגים לאומיים שיתפקדו כ'פולחני מדינה', כהגדרתו של מעוז עזריהו, ולמסד אותם, […]
חורבת זיקית – מבט מן הכפר אל העירבתקופת הברונזה הקדומה 3 סיון מזרחי ויצחק פז מבוא:הופעת העיור והמרחב הכפרי בתקופת הברונזה הקדומה במחקר הארכיאולוגי המעבר מהתקופה הכלקוליתית לתקופת הברונזה הקדומה 1 מאופיין בנטישה של יישובים והקמת יישובים חדשים. רוב יישובי התקופה הם יישובים כפריים חקלאיים, שגודלם בדרך כלל 10–50 דונם, וגידלו בהם בעלי חיים מבויתים […]
חידושים בחקר מבנה "הפודיום הגדול"בהרודיון תחתית עמיחי ליפשיץ, יעקוב קלמן ורועי פורת מבוא:מבנה "הפודיום הגדול" (להלן: הפודיום), שהיה אחד המבנים הגדולים בהרודיון רבתי, הוקם למרגלות המדרון הצפוני של הר הרודיון. ממדיו, כ־130×60 מ', הצריכו פילוס של שטח נרחב. החלק הדרומי והדרום־מערבי של השטח נחצבו במדרון ההר, והחלקים הצפוני והמזרחי של השטח הוגבהו באמצעות מילויים וקמרונות […]
מגדל עדר, תרפ"ט, ארבעים שנה אחרי:צבי גילאון והמאמץ להשבתמצילי יהודי המושבה לכפרם ראובן גפני מבוא:בראשית שנת 1973 פנה עורך הדין צבי גילאון לראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, בבקשהכי תתערב למען הענקת אישור מיוחד למשפחת אל־צלייבי, שהתגוררה מאז שנת 1967בעמאן, לשוב לביתה בכפר בית אומר שמדרום לגוש עציון. בבקשתו התבסס גילאון בעיקרעל השתתפותה הפעילה של המשפחה […]
