דביר רביב
מבוא:
מאמר זה עוסק בזיהויים של בית זכריה וכפר זכריה, הנזכרים במקורות ההיסטוריים
בשני הקשרים: האחד, כמקום הקרב החמישי בין המקבים והסלווקים; והשני, כמקום
קבורת זכריה הנביא או זכריה הקדוש )להלן "אתר זכריה"( במקורות נוצריים מהתקופות
הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בעוד שאת בית זכריה מימי המרד החשמונאי מקובל
לזהות עם ח'רבת בית זּכריה שבצפון הר חברון, הרי שזיהויו של אתר זכריה הנוצרי נותר
שנוי במחלוקת. בחינת תוצאות סקר ארכיאולוגי שערך לאחרונה כותב שורות אלה
בח'רבת בית זּכריה שבצפון הר חברון, מאפשרת לשוב ולבחון את סוגיית זיהוי בית זכריה
ואתר זכריה.
החלק הראשון של המאמר )פרקים א–ב( יעסוק באזכורי בית זכריה ואתר זכריה
במקורות הקלאסיים ויסקור את תולדות המחקר בנוגע לזיהויים של אתרים אלה. החלק
השני )פרק ג( יוקדש לתיאור ממצאי הסקרים הארכיאולוגיים שנערכו בח'רבת בית זּכריה,
הרלוונטיים לדיון הגאוגרפי־היסטורי. נוסף על כך, אתייחס בסיכום בקצרה להצעת הזיהוי
החדשה למיקום קבר אלעזר בן מתתיהו שהועלתה לאחרונה בידי חיים שקולניק וסבטלנה
.)Shkolnik and Tarkhanova 2024( טרחנובה
שתפו את המאמר הזה:
