גוש עציון שבהרי יהודה, מדרום לירושלים, הוא גוש יישובים גדול ומשגשג. כיום יש בגוש 18 יישובים, אשר הוקמו לאורך השנים, לאחר מלחמת ששת הימים (1967). בשנת תש"ח (1948) כלל גוש עציון ארבעה יישובים; הגדול והוותיק שבהם היה כפר עציון. לגוש עציון הייתה משמעות מיוחדת, כיוון שהוא הגן על צדה הדרומי של ירושלים מפני כפרים ערביים עוינים וכוחות […]
שרידים קדומים חירבת בית סאוויר נמצאת על כיפה בגובה 971 מ' מעל פני הים, ממזרח ליישוב אלון שבות בגוש עציון (נ"צ 16250/11815). באתר, ששטחו כ-30 דונם, התגלו שרידים מן התקופה ההלניסטית ועד לתקופה העות'מאנית. בחודשים נובמבר ודצמבר 1998 נערכה במקום חפירת הצלה. באתר נחפרו שני שטחים, המרוחקים כ-100 מ' זה מזה: בחלקו הדרומי-מזרחי של האתר […]
קרב כה' בניסן תאור המשלט ותכונותיו: בשם "ההר הרוסי" נקרא ההר הנשקף ממזרח לכפר עציון, סמוך לכביש הראשי,שוכן בגובה 960 מטר מעל פני הים, עליו נמצא המנזר של הכנסיה הפרבוסלאבית הרוסית. המנזר השתייך לכנסיה בפרובוסלבית-רוסית שבירושלים ושמש מקום התבודדות לשני נזירים, שהתקיימו על תמיכה כספית מן הכנסיה.הפיקו מעט תוצרת חקלאית מכרם המנזר.המנזר והחצר הושכרו למשפחה ערבית נוצרית […]
-מאת שלמה גבעון- 1969 חבלנים פעילים בהר חברון, מוקשים בדרכים, יריות מן המארב, חיילי צה"ל ומשמר הגבול נפגעים, מפוצצים בתים בחלחול, עוצר בחברון ואילו אנשי "בית ספר שדה – כפר עציון" ממשיכים בפעילותם השגרתית מתכננים מסלולי הליכה חדשים בעזרת מפות ישנות מימי המנדט, מגלים אתרים נוספים, מתחקרים שיטות עיבוד חקלאי הנהוגות באזור ועוסקים בחקר אמות המים […]
בס"ד, ד' בשבט תשע"ג, 15.1.13 יוחנן בן יעקב, כפר עציון מה למדנו מפרשת "הרועה הערבי שגילה את הל"ה"? פרשת הל"ה, הינה אחד משיאי הגבורה והתפארת שהתחוללו בימי תש"ח-1948, במלחמת העצמאות. מופת ללוחמים, מבכירי בניו ובוניו של היישוב היהודי בארץ ישראל, אוהבי העם הארץ, מסורים ונאמנים להם עד כלות, "מגש הכסף" עליו ניתנה לנו מדינת היהודים. […]
ימי מאורעות וקרב פעולות האיבה פרצו למחרת ההכרזה באו"ם על הקמת מדינה-יהודית בארץ-ישראל,אור ל-י"ז בכסלו תש"ח (29.11.47). ימים ספורים לאחר מכן התנכלו הערבים גם ליישוב היהודי המבודד בגוש-עציון. ארבעת יישובי גוש-עציון מצאו עצמם כלואים בטבעת כפרים ערביים עויינים, הדרך היחידה המקשרת בין גוש-עציון ליישוב היהודי – ירושלים, עוברת באיזור אל-חאדר ובית-לחם. הכביש היה נתון לשליטה […]
מחקר נרות החרס הקדומים בארץ ישראל פופולרי בקרב ארכיאולוגים והיסטוריוניםשל האמנות. נכון להיום, רוב המחקרים הארכיאולוגיים יצרו טיפולוגיה וכרונולוגיה שלהנרות לפי תקופות השימוש השונות, על מנת לשמש ככלי עזר לתיארוך שכבות באתריםארכיאולוגיים. ביסוס הטיפולוגיה נבנה בעיקר על סמך שינויים מורפולוגיים של צורתהנרות וההתפתחות הטכנולוגית בייצורם…
בשנות הארבעים חיפש טוביה קושניר הי"ד, אחד מנופלי שיירת הל"ה שנרצח בהיחלצולעזרת גוש עציון הנצור, אחר פרחי האיריסים בישראל (קושניר 1971). אחת מאוכלוסיותהיעד שהוא תיעד הייתה האיריס ההדור מהזן השומרוני בהר עיבל. לאחר מלחמת ששתהימים התאפשרה הגישה לאוכלוסיות האיריסים בתחומי יהודה ושומרון ואנשי רשותשמורות הטבע והחברה להגנת הטבע סקרו את מרחבי יהודה ושומרון ומפעם לפעם […]
