כתובות מרשה בבחינה חישובית:סטטיסטיקה ומרחבנועם בר דוד מבואבשנים האחרונות מדעי הרוח הדיגיטליים (Humanities Digital) ומדעי הרוח החישוביים(Humanities Computational) מתרחבים ומתפתחים, ונעשים נפוצים בכל שדות המחקרשל מדעי הרוח.דיגיטציה ממלאת תפקיד חשוב בתחום הארכיאולוגיה: החל משימוש בתוכנות מחשבליצירת עותקים דיגיטליים של טקסטים, לתיוגם ולניתוחם, דרך סריקות תלת־ממד שלממצאים ארכיאולוגיים וחפירות ארכיאולוגיות, וכלה בניתוח מרחבי לצורך ניתוחיםהיסטוריים וארכיאולוגיים. […]
גילויה של מנהרה החוצה את קו פרשת המיםהארצי בתוואי אמת המים העליונה לירושליםומשמעותהעזריאל יחזקאל ואירנה זילברבוד מבואאמת המים העליונה היא אחת מארבע אמות שסיפקו מים לירושלים בתקופה הרומיתובתקופה הביזנטית. סימני שאלה רבים קיימים על אודות מהלכה הכללי, תאריך הקמתהומתי הפסיקה לתפקד, על מקורות מימיה ואף על יעדה הסופי בירושלים. אי־ודאות שוררתגם לגבי הנקודה שבה חצתה […]
'גדיים הופכים לתיישים': התגבשותההחלטה הממשלתית על הקמת 'היאחזותאזרחית' בכפר עציון בקיץ 1967 ד"ר נדב פרנקל 'אינני יודע אם דיברתי בשביל ההיסטוריה, אבל דיברתי בשביל הפרוטוקול'.השר זלמן ארן בדיון בממשלה על עתיד השטחים.
________________________________ שבט תשפ"א, 1.2021כתיבה: יוחנן בן יעקבציור השער: חנה נוסבויםבית ספר שדה כפר עציון – עמותת בני גוש עציוןמהדורה מחודשת ומעודכנת – ה'תשפ"א, 2021 ________________________________ תוכן עניינים: ▪ מיני קדם ▪ שלבי ההתיישבות בהר ▪ ימי מאורעות וקרב ▪ שיירת העשר ▪ מחלקת ה-ל"ה ▪ הווי המצור ▪ במבחן הנאמנות ▪ שדה התעופה ▪ תקיפת […]
אתר הארכיון של אלון שבות הוקם ביוזמת משפחת ברוכי ובתרומתה לזכר אם המשפחה שלומית ע"ה. שלומית הייתה היסטוריונית בנשמתה, וראתה ערך רב בתיעוד ובשימור לדורות. היא חלמה על ארכיון פעיל לישוב ופעלה להקמתו, אך לא זכתה לחזות בהגשמת חלומה. באתר הארכיון: · מסמכים היסטוריים מהקמת אלון שבות; · עלוני היישוב מכל השנים; · מידע ומסמכים על מוסדות הציבור הפועלים בישוב; […]
ביום שישי, י"ט בשבט (25.01.19) התכנסה קבוצה של כ-50 מתנדבים ב"בית של רות" שבשדה בועז, בשעה 9:00 בבוקר. לאחר קפה, תה, עוגה ותדרוך מעמיק, הם יצאו לדרך למבצע "שוד ושבר". הם התחלקו ל-2 קבוצות – קבוצה אחת אחראית על השטח שמשדה בועז ומערבה לכיוון נחלין והקבוצה השנייה אחראית על השטח שמשדה בועז עד כיכר אל-ח'אדר […]
חוותו של הקונסול פין בכפר פע'ור (פאגור) נזכרת פעמים אחדות במכתב הגב' פין, המובא במלואו במאמרו של שור. פרשת החווה לא נזכרה עד כה בספרות המחקר, ואף אין היא מוכרת לאיש מבין החוקרים, שאליהם פנינו עם מימצאינו. לאחר מספר שנות מחקר והתחקות אחר הפרשה, נראה שיש בידינו עיקרם של הדברים. להלן נביא תמצית החומר שבידינו.[1] […]
"שבו בנים לגבולם" י"ט שנה עמד גוש-עציון בחורבנו. הערבים הקימו מחנות צבא על חורבות כפר-עציון ו'המשלט הרוסי',ומחנה-פליטים על הריסות משואות-יצחק. שרידי גוש-עציון נותרו להביט מרחוק אל עבר "העץ-הבודד" שסימל את הכמיהה לשוב הביתה. היו אלה שנים בהן חשנו – אנו בני כפר-עציון -את עומק פשוטו של הפסוק: "כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ וְשָמָּה לֹא תָבוֹא" (דברים […]
"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵש שָכָר לִפְעֻלָּתֵך נְאֻם-ה' וְשָבוּ מֵאֶרֶץ אֹויֵב: וְיֵש-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, טו-טז) שלוש פעמים העפילו יהודים בעת האחרונה להר-חברון.הר טרשי, צחיח, עוין, סוער ומושלג קידם את פניהם. שלוש פעמים נעקרו מעל האדמה ושבו ברביעית. כמוהם עם-ישראל בארץ-מולדתו; שלוש פעמים עלה לארץ-ישראל, התמודד […]
הרקע ליציאת המחלקה לדרך מראשית ההתיישבות היהודית בגוש-עציון בעת החדשה, ברור היה כי זה אחד האיזורים הקשים והמסוכנים להתיישבות בארץ. טבעת יישובים ערביים מכתרת את האיזור מכל עבר. פעמיים הוכו וכשלו נסיונות ליישוב האיזור: מגדל-עדר בשנת תרפ"ט (1929), וכפר-עציון מיסודה של חברת אל-ההר בשנת תרצ"ו (1936). בשנת תרפ"ט חרבה הקהילת חברון העתיקה בטבח אכזרי. למרות […]
