חיפוש

'שובי אל עריך אלה': ההתיישבות הישראלית

'שובי אל עריך אלה': ההתיישבות הישראלית המחודשת בשנים 1973-1967 באתרי התיישבות שנעזבו במלחמת העצמאותד"ר נדב פרנקלמבואהאתוס ההתיישבותי־ביטחוני הציוני החל להתגבש בעת הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל.עם ראשיתו של המרד הערבי (1936–1939) והדיונים בוועדת פיל (Commission Peel),שהפכו את האפשרות של חלוקת הארץ למוחשית, החל האתוס להשפיע בפועל עלמדיניות הקמת היישובים בסְ פר של המוסדות הציוניים. מטרתה […]

פרוזדור ירושלים

מקומו של משמר הגבול (מג"ב)במאבק בהסתננות בפרוזדור ירושלים1956-1953יוסף אוחיוןהקדמהבתום מלחמת העצמאות נדרשה מדינת ישראל להתמודד עם בעיות ביטחון שוטף קשותומורכבות בגבולותיה, שלאורכם התקיימה הסתננות נרחבת של פליטים ערבים משטחןשל מדינות ערב השכנות לתחומי ישראל. ההסתננות נועדה בתחילה לצורך שיבה למקוםהמגורים, לביקור קרובי משפחה, לאיסוף יבול ורכוש נטוש, להברחות, לגניבות ולביצועמעשי שוד. במהלך השנים ההסתננות הפכה […]

האלף השני לפני הספירה בתל עזקה

סיכום התוצאות של עשר עונות חפירההלנה רוט, סבינה קליימן ועודד ליפשיץמבואתל עזקה (תל זכריה) נמצא כ־6 ק"מ דרומית לבית שמש, בקצה הצפוני של רכס עזקה־גודד,שחוצץ בין השפלה הנמוכה במערב ובין השפלה הגבוהה במזרח (איור 1). התל מתנשאלגובה של כ־127 מ' מעל נחל האלה (ואדי אל־עג'ור) שמוצאו במזרח, ובדרכו אל הים הואמקיף את האתר ממזרח, מצפון […]

"מעט הוא מה שנשתנה שמם"

אשתוריהפרחי( – קריאה מחודשת באוסטרקוניםחדשים–ישנים מפסגת זאב ובשמות מקומותבמזרח בנימיןאסתר אשל, חגי משגב, דורון שר אבי, אלי שוקרוןואלגרה סבריאגומאמר זה עוסק בארבע כתובות ארמיות שהתגלו בחפירות חווה חקלאית בפסגת זאב.שלוש הכתובות הראשונות מתוארכות לפי מקום מציאתן לתקופה החשמונאית,והרביעית לתקופה ההרודיאנית. כתובות א-ב הן מקוטעות ובעלות תוכן דומה – הןמזכירות שמות פרטיים, כמה אתרים וכמויות של […]

תצפיות ירושלים תש"ח

משה ארנוולדמבואירושלים בתקופה שלפני מלחמת העצמאות הייתה עיר מעורבת, שבה גרו ועבדו יהודיםוערבים זה לצד זה. רוב תושבי העיר היו יהודים, אך הם היו מפוצלים ומפוזרים בשכונותשונות, שחלקן היו ברמות שונות של מצור ונתק בגלל שכונות ערביות שחצצו ביניהן אושלטו על הדרך אליהן. הקשר עם שכונות אלה התנהל בשיירות מאובטחות. האזוריםהצבאיים הבריטים ביתרו את העיר, […]

אמבטיות בהט מהרודיון ומקיפרוס

אמבטיות בהט מהרודיון ומקיפרוס –זיהוי מקור בהט־קלציטממחצבות בארץ ישראל ובמצריםאילה עמיר, עמוס פרומקין, בועז זיסו, אהרון מאיר,גיל גובס ואמנון אלבקהקדמההורדוס 'הגדול' היה ידוע במפעלי הבנייה האדירים ובשילוב אלמנטים מהתרבות הרומיתבפרויקטים האדריכליים שלו. הוא בנה מבצרים, ארמונות וערים שלמות ביהודה, כמו:מצדה, יריחו, קיפרוס, קיסריה, ירושלים והרודיון. מעטים האנשים שהיו כה משפיעיםבשינוי התרבות החומרית של זמנם כפי […]

מרשם ירושלמי מימי הביניים לבושם מקידה שעירה

אלרון זבטני וזהר עמר מבואבמשך אלפי שנים למד האדם לנצל את הטבע סביבו על כל רבדיו – החי, הצומח והדומם.ידע רב שנרכש עם השנים תועד בחלקו בספרות, אך הוא אינו ידוע לכול. במאמר זהמוצג ומשוחזר השימוש שנעשה בפרחי קידה שעירה )villosa Calicotome )לצורך הפקתשמן ריחני לפי מרשם ירושלמי מהמאה הי' לסה"נ. מחקר זה הוא המשך […]